ספרינט מחשבים צפון (2005) בע"מ נ' שהם

בפני

כב' השופטת שושנה פיינסוד-כהן

התובעת

ספרינט מחשבים צפון (2005) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד פייסל יסמין

נגד

הנתבע

מאיר אליעזר שהם

פסק דין

1.התובעת, חברה לשיווק ומכירה של מחשבים וציוד היקפי, הגישה תביעה כספית על סך 9,911 ₪ כנגד הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ניהל עסק למכירת מחשבים. לצורך כך רכש מהתובעת מחשבים וציוד היקפי , נכון ליום 28/1/07 נותר חובו בסך 7,541 ₪.

2.הנתבע טוען כי על אף האמור לעיל, אינו חייב לשלם סכום זה מאחר והתובעת חבה בגין אחריותה על המוצרים שמכרה לו, ועל כן יש לקזז את המוצרים שביקש להחזיר לתובעת ואת המוצרים המקולקלים של התובעת שהיו ברשותו. לשיטתו, לא יכול היה לעשות קיזוזים אלה עד היום מאחר והתובעת נעלמה.

3.ראשית, יש לציין כי בחקירתו הנגדית של הנתבע הובהר לי לראשונה כי המוצרים בגינם הוא טוען לזכות קיזוז לא הוחזרו לתובעת עד היום. אכן טוען הנתבע כי התובעת נעלמה ולא יכול היה להחזיר את המוצרים, אולם עניין זה מעט תמוה נוכח העובדה כי לפני תיק זה התנהל תיק הוצל"פ בגין שיקים שנתן הנתבע לתובעת לסילוק חוב. כלומר, מאותו שלב ידע הנתבע, לכל הפחות, כיצד להשיג את באי כוח התובעת. גם אם מעלה הנתבע טענות כנגד התנהלות ב"כ התובעת, הרי שלא ניתן לטעון כי התובעת נעלמה ולא ידע כיצד להשיגה, מאותו שלב. אין מחלוקת כי בעת התנהלות הצדדים באשר לגביית אותם שיקים לא העלה הנתבע כלל את טענת הקיזוז. הנתבע טוען כי כבר ידע כי קיימת תביעה ובחר להעלות עניין זה בתביעה.

4.אציין לעניין זה כי הנתבע טוען להחזרות ציוד אותן ביקש לבצע בשנת 2007. לשיטתו לא יכל לבצע החזרת ציוד שכן התובעת נעלמה. אכן בחקירתה הנגדית של עדת התובעת, נלמד כי התובעת שינתה שמה. תחילה נקראה רעות הפצה וזו סגרה את משרדיה בשנת 2008. כלומר, לא הוכח בפניי כי בשנת 2007 אכן נעלמה התובעת.

5.הנתבע צירף לתצהירו רשימה של מוצרים ועלותם הכספית, אותם הוא טוען כי יש להשיב לתובעת ולקזז גם אותם. לפני הדיון אף הגיש בקשה מסודרת בטבלה. למעט הרשימה עצמה אין תיעוד של החזרת המוצר על ידי לקוחו של הנתבע אל הנתבע וכן תאור מה התקלה שנפלה בכל אחד ואחד מן המוצרים. יובהר כי מדובר במוצרים אשר הנתבע טוען כי קיזוזם, קרי החזרתם, היה צריך להתבצע בשנת 2007. סה"כ עלותו של הציוד האמור, על פי הנתבע 9,038 ש"ח.

6.הנתבע העיד כי עד סוף שנת 2006 בוצעו החלפות במקום ובמידית, מוצר כנגד מוצר. בסעיף 14 לתצהירו, הוא מאשר כי בשנת 2007 כבר היה לנתבע ספק ראשי אחר. כלומר, המוצרים עליהם הוא מדבר נרכשו מהתובעת לכל המאוחר בשנת 2006. לאור האמור לעיל הוא תובע החזרות וקיזוזים על סמך טענה לאחריות בגין המוצר.

7.בישיבת ההוכחות טענה העדה מטעם התובעת כי תקופת האחריות למוצרים הם בין שנה לשלוש שנים. משמע, חלק מהמוצרים ממילא פגה כבר תקופת האחריות. הנתבע בתצהירו כלל לא טוען מהי תקופת האחריות בגין כל אחד מהמוצרים ומתי נרכש כל מוצר ומוצר על מנת לבחון האם הוא עדיין בתקופת האחריות.

8.איני יכולה לקבל במקרה זה את טענת הנתבע להיקף הקיזוזים לאור הקיף ההחזרות עם ספקים אחרים, וכך ללמוד על שעורם באחוזים של הקיזוזים מתוך סכום העסקאות. עניין זה לא הוכח דיו. לא נלמד כי התובעת והספק האחר של הנתבע זהים הם באיכות מוצריהם. לא הובא כל עד התומך בגרסת הנתבע.

9.לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הגנתו של הנתבע ומקבלת את התביעה.

הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את יתרת חובו אליה בסך 7,541 ש"ח, נכון ליום 28/1/07 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בסך כולל של 9,182 ש"ח.